ביאורים למונחי בודהיזם המתחילים באות "ד"
|
דורג'ה ופעמון - סמלים בודהיסטים המייצגים את אחדותם של חמלה וחוכמה, מרחב ואושר |
דַאגְפּוֹ קַאגְ'יוּ לִינְג – מקום זה בצרפת (דורדון), בסמוך לפֵּייזַק לֶה מוּסְיֶה, הוא מקום משכנו העיקרי של קרמאפה באירופה. הוא מנוהל על-ידי גִ'יגמֶה רינפּוֹצֶ'ה. בכל קיץ מתנהל קורס קיץ בפילוסופיה בודהיסטית. הקורס נמשך שלושה שבועות, ובתקופה של ארבע שנים מתקיימים ארבעה קורסים כאלו. ההרצאות ניתנות בעיקר על-ידי מורים מ"קִיבִּי". התוכן זהה לזה שבקיבי, אך בגרסה מקוצרת. דְהַרְמָה (טיבטית: צ'וֹ) – לימודים שנתן הבודהה. דְהַרְמַדְהָטוּ – תחום התופעות, המרחב שבו מתרחש הכול. דְהַרְמַטָה – הטבע הבסיסי של כל התופעות, מהות המציאות. דְהַרְמַקַאיָה – ראו: מצב האמת דֶוָוצֶ'ן – ראו: ארץ טהורה דוֹלְמָה – ראו: משחררת דוֹלְקָר – ראו: משחררת דוּקָאר – ראו: סוכך לבן דוּקִי קְהוֹרְלוֹ – ראו: גלגל הזמן דוֹרְגֶ'ה (סנסקריט: וַאגְ'רָה) – דבר בלתי-נראה המסוגל לעבור דרך הכול. בתרגום מילולי: ברק, יהלום. הדורג'ה הוא כלי טקסי בדרך היהלום המסמל שיטות. משתמשים בו בצירוף פעמון, כי שיטה וחוכמה בלתי-נפרדות. לוואג'רות עשויים להיות תשעה, חמישה או שלושה חישורים. החישורים של ואג'רה שלווה נפגשים בקצה – בעוד אלו של הוואג'רה הזועמת מתרחבים מעט בקצה. מערכת החישורים העליונה של הוואג'רה המחומשת מסמלת את חמש החוכמות. דוֹרְגֶ'ה דְרוֹלוֹ – ראו: בטן היהלום דוֹרְגֶ'ה טֶגְפָּה – ראו: דרך היהלום דוֹרְגֶ'ה סֶמְפָּה – ראו: תודעת היהלום דוֹרְגֶ'ה פַּאלמוֹ – ראו: חוכמה אדומה דוֹרְגֶ'ה פְּהוּרְבָּה – ראו: פגיון היהלום דְזוֹגְ-צֶ'ן – ראו: מַהָא-אֲטִי דְזוֹגְפָּה צֶ'נְפּוֹ – ראו: מַהָא-אֲטִי דַלָאי לַאמָה – ראש אסכולת הגֶלוּג (גלוגפה) ב בודהיזם הטיבטי. עד פלישת סין הוא היה גם המנהיג הפוליטי של טיבט. דַאנְגְמָה לוּנְגְיֶיל גְיֶילְצֶן – האצלה של דְרִימֶה שֶנייֶן (וִימַלַמִיטְרָה). היה לו חזון של דורג'ה לגפה, שהתיר לו לחשוף את לימודי ה דהרמה שהוסתרו על-ידי ניאנג טינגסין סאנגפו. 15 שנה לאחר גילוי הלימודים הוא חיפש תלמיד, שלו יוכל להעביר את נסיונו, ולבסוף בחר בגֶ'טסוּן סֶנגֶה וַאנגצ'וּק. דַמְצִיג – ראו: קשר דַמְצִיגְפָּס – ראו: מגן דֶנְמָה דְרוּבְּצֶ'ן טַאשִי פּאלְג'וֹר (1525-1457) – נולד במחוז דן שבמזרח טיבט. בהיותו בן חמש שמע את שמו של קרמאפה, הפגין ביטוי מסירות מדהים. שנה לאחר מכן הם נפגשו באופן אישי, והקרמאפה העניק לילד את השם טאשי פאלג'ור. המלומד סַאנְגְיֶיה פָּאל הדריכו בסוטרות מגיל תשע עד שמלאו לו 16. לאחר מכן החליט טאשי פאלג'ור לחזור לקרמאפה, מכיוון שהסיק שרק מורה יוצא דופן יוכל להדריכו למצב ההארה. במשך שבע שנים למד מקרמאפה. לאחר מכן, בלוקחו את חייו של מילרפה כדוגמה, הלך להרים, מכיוון שהבין שחירות מהסמסרה יכולה לבוא רק דרך תרגולים ולימודים בחיי היומיום. לאחר עשרים שנה של התבודדות מוחלטת הגיע להארה מלאה והיה למורה של הקרמאפה השמיני, מִיצ'וֹ דוֹרְגֶ'ה. דַסַבְּהוּמִי – עשרת השלבים של הגשמת הבודהיסטווה; בּהוּמִי. דַקִינִי – עקרון האנרגיה הנקבי, המקושר לידע , תבונה וחוכמה. דְרוּבְּטוֹבּ אוֹרְגְיֶינְפָּה (1312-1230) – היה מחזיק השושלת. בן לַאטוֹ שבצפון טיבט. הוא החליט ללמוד תחילה באופן רציני את הפילוסופיה הבודהיסטית, לפני שיתחיל בתרגולי מדיטציה מעמיקים. מגיל שבע ועד גיל 16 התמסר אפוא ללימוד התכנים. לאחר מכן הלך לפּוֹדוֹנְג אֶר – מנזר במחוז צַאנְג, המפורסם באיכות הוראתו – ובו הצטיין בקרב בני-גילו. הוא לא נח לרגע על זרי-דפנה, אלא לקח את הדרכות הקאג'יו מרב-האמן גוֹצַאנְגְפָּה לפני שהתחיל בתקופת מסעות לנפאל, סין, פקיסטן והודו, כדי ללמוד ולמדוט עם מורים רבים ככל שיוכל למצוא. בגיל 53 פגש בקארמה פאקשי. הוא נתן את מלוא הדרכות הקאג'יו לאוּרְגְיֶינְפָּה, ואף חזה שיהפוך למורהו העיקרי של הקרמאפה השלישי, רַנְגְג'וּנְג דוֹרְגֶ'ה. דְרוֹגוֹן רֶצֶ'ן (1218-1148) – רצ'ן נולד בצַאנְג שבמרכז טיבט. בהיותו בן תשע בלבד היה חניך אצל מורה הקאג'יו סַאנְגְרִי רֶפֶּה. לפני שהוכשר במלואו חלה הלאמה, וביודעו שימות שלח את דרוגון רצ'ן למצוא את תלמידיו של מילרפה, ביודעו שהם מסוגלים להפוך את תלמידו לרב-אמן מוגשם. בנוסף ליישום עצות מוריו לקח דרוגון רצ'ן גם הדרכות נינגמה, שהתחילו עם וִימַלאמִיטְרָה, מורה הודי. בתרגול (מדיטציה) מתמיד הוא הגיע למימוש עצמי כביר. בשומעו ידיעות על קרמאפה הראשון רצה דרוגון רצ'ן לאמוד את ה"מתחרה" הפוטנציאלי. בפגישתם הממה הפגנת כוחותיו של קרמאפה לחלוטין את האיש הצעיר, והוא היה מיד לתלמידו של קרמאפה. בסופו של דבר הוא קיבל את מלוא שדר הקאג'יו והיה למחזיק השושלת. יום אחד הוא זכה לביקור מצד אדם, פּוֹמְדְרַאגְפָּה סוֹנָאם דוֹרְגֶ'ה שמו, הוא זוהה מיידית כמחונן באופן בלתי רגיל וכמחזיק הבא של השושלת. דְרִימֶה שֶנְיֶין (סנסקריט: וִימַלַמִיטְרָה) – נולד למשפחת מנהלי משק בית במערב הודו. אף כי הקדים את יֶשֶה דוֹ (גְ'נָנָה סוּטרָה) לסין, לימודיו עם פַּלְגְגִ'י סֶנגֶה היו פחות מעמיקים, ובסופו של דבר השלים את לימודיו כתלמידו של שְרִי סִינְגְהָה. לאחר מותו של מורהו, היה דְרימֶה שֶניֶין למורו של מלך הודי למשך עשרים שנה, ואחריהן תרגל שבע שנים נוספות בבית-קברות. המלך הטיבטי טְרִיסוֹנְג דֶצֶן, שרצה לבסס את הדהרמה בארצו, הזמין את דרימה שניין לטיבט, והוא נענה להזמנה. המלך, גורו רינפוצ'ה ודרימה שניין היוו כלים בהבאת הבודהיזם לטיבט. הלימודים החיוניים ביותר שהביא דרימה שניין לטיבט נקראים לכבודו "וִימָה נְיִינְגְטִיג". לאחר שבילה 13 שנה בטיבט, הלך דרימה שניין להר ווּ טַאי צַ'אן שבסין, שם הגיע להגשמה מלאה, והפך את גופו לאור קשת. נאמר כי כל עוד קיים ה בודהיזם בעולם, הוא ימשיך להתקיים ולקרון במצב זה לבני אנוש רגילים בצורה לא מזוהה. הדרך הקטנה (טיבטית: טֶק צ'וּנג; סנסקריט: הִינַיַאנָה; כיום: טְהֶרַוַודָה) – דרך "המאזינים" (סנסקריט: שְרַוַאקים) ו"הבודהות הלא-מלמדים" (סנסקריט: פְּרָטְיֶקָה בודהות). הדגש כאן הוא בשחרורו של הפרט. הדרך הגדולה (טיבטית: טֶג צֶ'ן; סנסקריט: מַהַיַאנָה) – מוטיבציה ותרגול כדי להגיע להארה לטובת כל היצורים. בסיסה: פיתוח חמלה וחוכמה על-אישיים. דרך היהלום (טיבטית: דוֹרְגֶ'ה טֶגְפָּה; סנסקריט: וַגְ'ריַאנָה) – שיטות עקביות של שינוי מהיר, המבוססות על המוטיבציה והפילוסופיה של הדרך הגדולה (מַהַיַאנָה). ניתנת לתרגול רק עם הנכונות לראות את כל הדברים ברמת הטוהר.
|
