|
ההסבר הטוב ביותר של לימודי ה בודהה, מקורו בבודהה עצמו. בסנסקריט נקראים הלימודים "דהרמה", ובטיבטית – צ'ו. משמעותם: "הדברים כפי שהם".
ניתן, אם כך, לראות ב בודהיזם מערכת כלים, המאפשרת לנו לראות את הדברים כפי שהם כאן ועכשיו.
אין ב בודהיזם דוֹגמוֹת, והוא מותיר לסימני שאלה לצוץ בכל מקום. לימודי ה בודהה מכוונים להתפתחות מלאה של חירות הגוף, הדיבור וה תודעה.
בודהה נולד בהודו לפני כ-2560, שנה למשפחת מלוכה של תרבות מפותחת ביותר. הנסיך הצעיר נהנה מנסיבות מיוחסות ביותר, ועד גיל 29 לא ידע אלא עונג. בעוזבו את ארמונו לראשונה התהפך עליו עולמו. במהלך שלושה ימים עוקבים ראה אדם חולה מאוד, אדם זקן ומת. הוא הוטרד עמוקות משהכיר בכורח הזִקנה, המחלה, המוות וארעיות הכול.
למחרת בבוקר חלף על פני יוגי ב מדיטציה עמוקה, ותודעתם נפגשה.
מלא השראה מכך עזב הנסיך את ביתו ומשפחתו ונדד בארץ בחיפוש אחר לימודים, שיכריעו את המוות והסבל. הוא למד עם מורים שונים, אך איש מהם לא יכול להביאו ליעדו הסופי.
בגיל 35, אחרי שש שנות מדיטציה עמוקה, הבין את טבעה האמיתי של ה תודעה, והיה למואר.
הוא נהיה ער למהות כל הדברים: המרחב הכל-יודע, העושה הכול לאפשרי, בהירותו הקורנת המבטאת בעליזות את עושר ה תודעה, ואהבתה נטולת הגבולות שאינה חוסמת דבר.
במשך 45 השנים הבאות לימד בודהה את השיטות להגיע ל הארה לאלפי תלמידים מחוננים.
ניתן להתייחס ל בודהיזם כפילוסופיה, שכן לימודיו מציגים השקפה שלמה והגיונית; אך אין הוא רק פילוסופיה. הפילוסופיה יכולה להסביר דברים ברמה המקובלת של רעיונות ומילים – בעוד לימודי ה בודהה עובדים עם המכלול שלנו.
אכן, גם פילוסופיה וגם תרגול בודהיסטי מביאים לבהירות המחשבה, אבל רק האחרון יכול להביא לשינוי קבוע, כי הוא מספק מפתח מעשי לאירועים הפנימיים והחיצוניים הנחווים כל יום. בגלל יכולתם של הלימודים לשנות את המתרגלים אותם, יש הרואים ב בודהיזם מעין פסיכולוגיה.
האסכולות השונות של הפסיכולוגיה מנסות למנוע מאנשים ליפול למעמסה על החברה ולסבול מקשיים אישיים רבים מדי. גם ה בודהיזם וגם הפסיכולוגיה יכולים להביא לשינוי באנשים, אך ה בודהיזם מיועד למי שכבר בריא. ניתן לומר כי ה בודהיזם מתחיל במקום שהפסיכולוגיה נעצרת.
ה בודהיזם של דרך היהלום נעשה רלוונטי כשהאדם כבר יציב, כשהוא חווה את המרחב כאושר – ולא כאיום. מרמה זו מפתחים הלימודים את האומץ, השמחה והאהבה ללא הגבול, המהווים את העושר הטבעי של ה תודעה.
יישום הלימודים בחיינו יעורר ביטחון עמוק ביעילותם, וייתן טעם של משמעות וצמיחה לכל המצבים. עם צמיחת המודעות לטבע המותנה של הכול ינשרו תפיסות מקובעות, והאיכויות המושלמות של הגוף, הדיבור וה תודעה יופיעו באופן טבעי.
המטרה הסופית של התרגול – הארה מלאה או בודהות – מתעלה מעבר למטרות האינטלקטואליות והטיפוליות של הפילוסופיה והפסיכולוגיה. זהו מצב של שלמות שמעבר למושגים.
בשלבו השקפה לוגית וכוח המרה עם שיטות להשגת מצבי תודעה קבועים ועל-אישיים, מהווה ה בודהיזם "דת" בת ניסיון של יותר מ-2,500 שנים.
קיימות ארבע מחשבות בסיסיות, המעניקות משמעות מתמשכת לחיינו. ראשית, אנו מוקירים את ההזדמנות הנדירה והנהדרת ביותר לפגוש בלימודים מוארים ואת היכולת לתרגל וללמוד מהם. כל היצורים חפצים באושר ורוצים להימנע מסבל. אפילו נמלה תזחל רחוק מאוד כדי לא למות, כשם שאנשים ילכו כל מרחק כדי להרגיש טוב. לכן המפגש עם לימודים, המביאים לאושר מתמשך, חשוב ביותר.
לאחר מכן אנו מבינים, שלא תמיד תהיה לנו ההזדמנות הזו. כל מה שנולד ימות, כל מה שהורכב יתפרק, וכל מה שהופיע ייעלם. זמננו מוגבל; חיינו יסתיימו בוודאות, אך איננו יודעים מתי. ההכרה בהזדמנות שיש לנו עכשיו ורצוננו לנצל אותה הלכה למעשה הם בעלי ערך רב.
הדבר השלישי שאנו מבינים הוא כי העולם הוא באמת מערכת סבוכה של סיבות ותוצאות; ושפעולותינו, דיבורנו ומחשבות ההווה שלנו יוצרות את עתידנו. בין אם אנו מכירים בכך או לא – כל דבר שאנו עושים, אומרים או חושבים מותיר רשמים הן בתוכנו והן בעולם החיצוני. רשמים אלו ישובו אלינו מאוחר יותר – במיוחד השליליים שבהם – והם יתגלו כסבל או כמצבים לא נעימים בעתיד, אלא אם נשתמש במדיטציות שימוססו אותם.
לבסוף אנו מכירים בעובדה שאין תחליף לשימוש בלימודים. הארה היא השמחה הנעלה ביותר. אין דבר מספק ומוחלט יותר ממצב זה של אחדות עם כל הדברים, הזמנים, היצורים וכל הכיוונים. אכן, כיצד נוכל להועיל לאחרים, בעודנו סובלים ומבולבלים בעצמנו?
ההתייחסות לארבעה גורמים אלו מהווה אפוא את הבסיס לתרגול ול מדיטציה הבודהיסטיים. לעומת זאת, אם ניצמד לערכינו הרגילים, לא נוכל להימנע מסבל. אם נמשיך לחשוב "אני גופי" ו"דברים אלו שלי", יהפכו זִקנה, חולי, מוות ואובדן לבלתי נעימים ביותר. איש אינו יכול להימנע מכאב על-ידי האמירה: "כל הקטע עם ה הארה קשה מדי עבורי", מאחר שאם נולדנו, ודאי שנמות. אין בחיים מטרה גדולה יותר מאשר למצוא ערכים, המתעלים מעל סבל ומוות לצמיתות. לכן אין יתרונותיה של ה הארה מדידים, הן לפרט והן לשאר היצורים.
בודהה נתן הדרכות לשלושה סוגים עיקריים של אנשים: אלו שרצו להימנע מסבל קיבלו מידע על סיבה ותוצאה; אלו שרצו לעשות יותר למען אחרים קיבלו הדרכות על חמלה וחוכמה; ועם אנשים בעלי אמון עמוק בטבע-ה בודהה שלהם ושל אחרים חלק ה בודהה ישירות את נסיון ה תודעה הנקרא "החותם הכביר" (טיבטית: צָ'אגצֶ'ן; סנסקריט: מָהָמוּדְרָה). הדרך הראשונה נקראת "הדרך הקטנה" או "טהֶרָוָואדָה"; הדרך השניה נקראת "הדרך הגדולה" או "מָהיָאנָה". והשלישית נקראת "דרך היהלום" או "וָגְ'רָיָאנָה". |