בודהה לא היה אל או נביא. הוא היה אדם אמיץ אשר, כמו כל אחד אחר, רצה להיות מאושר. 

בודהה נולד בשם גוטמה סידהרתא למשפחת אצולה בצפון הודו בשנת 580 לפנה"ס. הוא חיפש אחר אושר מתמיד, כזה שאינו תלוי בנסיבות או תנאים –  ואכן מצא אותו: בגיל שלושים וחמש הוא חווה משהו בלתי משתנה וחסר זמן, משהו עשיר ללא גבול ובלתי פגיע לחלוטין – הוא חווה באופן ישיר את טבע התודעה. בודהה הבין שהתודעה הינה בלתי מוגבלת, שהיא יכולה לדעת ולהבין הכל בעוד שהיא עצמה מעבר לזמן ולמרחב.

 הוא גילה שהתודעה אינה דבר כלשהו, היא אינה מורכבת מיסודות כימיים כלשהם ושהמוח אינו התודעה. מכיוון שכך, לא ניתן לגעת בה, למצוא או למדוד אותה בעזרת אף מכשיר. התודעה אינה אישית, היא אינה "שלי" או "שלך" ובלתי ניתן להסביר אותה במילים. יחד עם זאת, ניתן לתאר את האיכויות הטבועות בה ולהצביע לכיוונה בעזרת מילים.

 מהרגע בו סידהרתא חווה את טבע התודעה הוא נקרא בודהה, כלומר "מואר" או "ער" ובמשך ארבעים וחמש השנים הבאות עזר לרבים אחרים להגיע לאותו מימוש.